נטע אפרתי מזוהה כמעצבת ישראלית מאוד – תל אביבית במהותה, מחוברת לקצב המקומי,

לאור, לחום, לנוף. עם זאת, כשמתבוננים בקולקציות שלה לעומק, מגלים שהקו
העיצובי שלה שואב השראה ממקורות גלובליים עשירים, במיוחד מה עיצוב הסקנדינבי,
היפני והאיטלקי.
ההשפעה הסקנדינבית מתבטאת בראש ובראשונה בגישה לפונקציונליות. בגדים לא צריכים
רק להיראות טוב – הם צריכים לשרת את הגוף, ללוות את התנועה, להשתלב בשגרה בלי
להכביד. כמו בעיצוב הפנים הסקנדינבי, גם אצל אפרתי שולטת האסתטיקה הנקייה, עם
קווים מדויקים, צורות גאומטריות רכות ושימוש מינימלי באלמנטים דקורטיביים.
העיצוב היפני משפיע בעיקר על ההתייחסות לטקסטורה ולמרחב. באו היפנית, במיוחד
בזרם הובי-סאבי, יש מקום לפשטות, לא-שלמות מכוונת, לרוך ולחיבור בין גוף לבד.
אפרתי נמשכת לתפיסה הזו ומביאה אותה לתוך עולמה: שמלות עם קפלים רכים,
א-סימטריות קלות, גזרות משוחררות שמייצרות צללית מעניינת אך לא מתחכמת.
מהאופנה האיטלקית – אפרתי שואבת את התחכום השקט. האיטלקים יודעים מצרכים
מבריקים מדי, אך משדרים יוקו שקטה – באמצעות בחירה בבדים איכותיים, חיתוכים
אלגנטיים וחושבים של נונשלנטיות מוקפדת. זה בדיוק העיצוב שעוברת גם בבגדים של
אפרתי: הכל “זורם”, אבל בפועל נראה עובד מדויק מאוד.
השילוב הזה – בין הצפון לאוריינט ובין אירופה לישראל – יוצר שפה עיצובית
ייחודית. בגדים שיכולים להילבש בפריז, במילאנו, בטוקיו או ברמת אביב, בלי
להיראות זרים. אבל יחד עם זאת, יש בהם משהו מאוד מקומי: התאמה לאקלים, לשפת
הגוף הישראלית, לאור הבוהק ולתרבות היומיומית של קיץ אינסופי.
היא מתרגמת. היא אינה מייבאת סגנון, אלא מתבוננת בו ומעבדת אותו לשפה אישית.
השמלה היא אינה “יפנית” או “סקנדינבית” – אלא נטע אפרתית.
זו הסיבה שנשים רבות – כולל כאלה שחיות או מטיילות בחו”ל – בוחרות לקחת את
הבגדים שלה איתן. הם מרגישים נכונים, בכל קונטקסט. השפה העיצובית הזו חוצה
גבולות, משום שהיא מדברת את שפת האדם – נוחות, יופי, חיבור.