סטוצים לחרדים – תוצאה של שבר אישי, לא תופעה תרבותית

המונח “סטוצים” מייצג קשרים מזדמנים, לרוב נטולי מחויבות רגשית או מוסרית, שקיימים בתרבות המערבית כחלק מתפיסת עולם פתוחה וחופשית. בציבור החרדי, לעומת זאת, מדובר במושג זר, זר לחלוטין. לא רק שהוא מנוגד להלכה, אלא שהוא גם מתעמת חזיתית עם ערכים של טהרה, צניעות, קדושה, ושמירת נגיעה. אולם בשנים האחרונות, ובמיוחד בעידן שבו גם חרדים נחשפים לאינטרנט ולתרבות הכללית, מתגלות נקודות שבר שבהן חרדים – בעיקר בשוליים – עלולים להיגרר לקשרים מזדמנים, תוך תחושת אשמה עמוקה וניגוד פנימי.
מיהם החרדים שפונים לקשרים כאלה?
מדובר לרוב באנשים שמרגישים דחויים, מנותקים או אבודים בתוך המערכת החרדית:
• רווקים ורווקות מבוגרים שמרגישים “תקועים” במעגל שידוכים חסר תוחלת.
• גרושים, גרושות ואלמנים שמתקשים להתחיל מחדש, אבל משתוקקים לקשר אנושי.
• בעלי תשובה שעדיין נעים בין ערכים של עבר חילוני לבין אורח חיים דתי.
• צעירים שנפלטו ממסגרות ואיבדו את תחושת השייכות לקהילה.
עבורם, הקשר המזדמן לא בהכרח מונע מתשוקה גופנית בלבד, אלא לעיתים קרובות מתוך רצון לקרבה, הבנה, או אפילו נחמה רגעית.
הכאב שבשתיקה
רבים מהפונים למערכות יחסים כאלו חיים בהכחשה או תחושת סוד – לעיתים אף בלי לספר על כך לאיש. הקושי המרכזי נעוץ בכך שהחברה החרדית אינה מקיימת שיח גלוי ובריא על נושאים של מיניות, רגש ויחסים. הצרכים קיימים, אך הכלים חסרים. ולכן, כשהמצוקה הרגשית גוברת ואין למי לפנות – יש מי שיבחר בפרצה.
לא מתוך חופש, אלא מתוך כאב.
הגישה הנכונה: הכלה בלי הכשר
אין כוונה להכשיר סטוצים או קשרים אסורים. אך לצד ההוקעה של המעשה, יש מקום להכיל את האדם שמאחוריו. לזהות את הבדידות, את הפערים, את הריק הרגשי.
מה כן אפשר לעשות?
• אתרי שידוכים ייעודיים לרווקים מבוגרים, גרושים ובעלי תשובה.
• תמיכה רגשית דיסקרטית – מטפלים שומרי מצוות שמבינים את הרקע התרבותי.
• שיח חינוכי מותאם בבתי ספר ובישיבות על רגשות, גוף ונפש.
• קהילה מכילה יותר – שנותנת מקום לאנשים שנמצאים בתקופת מעבר או משבר.
סיכום
“סטוצים לחרדים” הם לא מגמה, אלא תמרור אזהרה. לא שינוי תרבותי – אלא סימן למצוקה. במקום להדחיק או להאשים, יש להקשיב, להבין ולהציע פתרונות אמיתיים. כי האדם החרדי, גם כשהוא נופל – ראוי להזדמנות לתקן, לשוב, ולבנות קשר של אמת. לא מתוך פשרה, אלא מתוך חמלה