כמעצבת אופנה שמעת בבגדים ליום יום, אני יכולה לומר בכנות שאין כמו לעצב שמלת

מקסי. כל שמלה כזו הזדמנות היא לגעת בנשים אמיתיים – לא על מסלול, לא בתצוגה,
אלא במכולת, בגינה עם הילדים, בדרך לעבודה או בספסל מול הים.
שמלות מקסי ליום יום דורשות רגישות. אתה לא מעצבת לרגע אחד מיוחד”, אלא לרגעים
שלמים – לאינסוף רגעים, בעצם. כשאני מתכננת שמלה כזו, אני שואלת את עצמי שאלות
פשוטות אבל עמוקות: האם יהיה לה נעים עם הבד הזה גם אחרי חמש שעות? האם היא
תוכל להתכופף, להרים תינוק, לעלות מדרגות – ולהרגיש חופשייה?
אני בוחרת בדים רכים, נושמים, שמתכבסים בקלות ולא דורשים גיהוץ. אבל חשוב לי
גם שיהיה להם “אופי”. טקסטורה עדינה, הדפסה ייחודית, גוון עמוק – כל פרט קטן
יוצר תחושת יחוד, גם כשמדובר בפריט יום יומי. אני לפעמים מוסיפה כפתור קטן
בצוואר, לפעמים שסע קטן בצד, לפעמים כיסים – תמיד עם מחשבה על נוחות.
התגובות שאני מקבלת מהלקוחות הן אלו שמחזיקות אותי. “לבשתי אותה ארבע פעמים
השבוע”, “זאת השמלה שאני זורקת עליי כשאין לי זמן”, “לא הייתי מאמינה ששמלה
אחת יכולה לשנות לי את המצב הרוח” – אלו משפטים שמשמחים אותי במיוחד.
אני מאמינה גם לבגדי יום יש תפקיד רגשי. אתה אוהב אותך – זה משפיע על איך את
מרגישה. על איך את מדברת, צוחקת, הולכת. שמלת מקסי נוחה יכולה לגרום לאישה
להרגיש שייכת לעצמה. היא יכולה לחבק אותה, אפילו אני לא תשים לב.
כמעצבת, אני גם רואה את השינויים שחלו ברגע. נשים רוצות פשטות, אבל גם ייחוד.
נוחות, אבל גם סגנון. הן לא מתפשרות, וזה מדהים בעיניי. אני מרגישה עצב להן
שמלה – זו זכות.
לכן בכל קולקציה אני דואגת שיהיו לפחות כמה שמלות מקסי ליום יום. כאלה שילכו
איתן בבוקר, בצהריים, ואפילו בערב. שמלות שהן כמו חברות טובות – לא שופטות, לא
מכבידות, פשוט שם כשצריך. אולי, באמת, זו המהות של אופנה אמיתית: לא רק
להיראות טוב – אלא גם להרגיש טוב.